הגמגום אצל הילד יכול להתחיל בכמה שלבים בילדות(שנתיים וחצי-3וחצי, 5,7,11,12 כשלא מדובר בגמגום אחרי טראומה או נירולוגי).
הגמגום שמתחיל בגיל שנתיים וחצי, שלוש, יכול להפסיק עד גיל 6.
3 מתוך 4 ילדים יפסיקו לגמגם ספונטני, אך מי יאמר מי הרביעי?
צריך לטפל בכל מקרה והכי מוקדם שאפשר כי עד גיל 5\6 אפשר בקלות יותר לגמור עם הגמגום, אין הרגלים חזקים והילד יותר רך לחיקוי ולשחרור.
לכן כשהילד שלכם מתחיל לגמגם וזה כבר כמה שבועות או חודשים לא להקשיב שאומרים שזה יעבור אלא להתייעץ מיד עם קלינאי\ת תקשורת שמטפלים בהפרעות גמגום ולקבל הדרכה שהיום היא מצוינת ויכולה לשחרר את הגמגום מידי, לקבל הדרכה ואו טיפול איך להתיחס ולהתנהג עם הילד המגמגם.
זאת מכיוון שפעמים רבות מטרת הטיפול מוטעת, מחפשים את סילוק הבעיה במקום להכיר בה ולמצוא דרכים כדי לשפר את המצב ולהגיע לתוצאה הרצויה באמת.
מנסיון רב בטיפול בגמגום רחל הגיעה למסקנה שצריך לתקשר ישירות עם המח, בצד הרגשי והתפקודי ולהגיע איתו למסקנה על שינוי בהרגלים וקבלה של תכנון מחדש.
באבחון או בטיפול הראשון רחל כבר נותנת לו את השיטה ואת הטיפ הטוב ביותר בשבילו לדבר שוטף זה כבר נותן לו אומץ להמשיך ואמונה שאפשרי להצליח.
צריך לדעת שמהילדים הגדולים, נערים ומבוגרים יש אפשרות שעברו שנים של טיפולים ומגיעים למטפל נוסף עם כבר הרגשה מראש שעוד אחד וזה לא יצליח – יאוש מוחלט!
אחר שנתנו לו את הקצב הנכון ומדבר שוטף בקליניקה מחפשים את כל האפשרויות לתסכול מול מי יכול להלחץ בדיבור שוטף. ועובדים על המציאות.
תמיד בחיפוש אחר סודו של הגמגום, רחל מנסה ברצונה לנטרל את כל השורשים שגרמו לגמגום, להחזיר את הבטחון העצמי של המגמגם מול היחסים התקשורתיים, רחל משלבת את הטכניקה של קלינאית תקשורת עם ראיה אוליסטית וגלובלית שעובדת על הצד הרגשי והגופני ועל יכולת תקשורתית דרך תגובות המח. רחל מביאה טיפים מיוחדים בהתאמה לכל אחד, לכל אופי ולכל רגש ולכל יכולת.
בזמן הטיפול יש לזהות רגשות ורגישות, יש ללמד אותם מה הקשר בין הדיבור הרגיל לדיבור המגומגם.
יש לצמצם את הפחדים והחוסר הבטחון מול לחץ תקשורתי, שינוי אורך הדיבור וההרגלים והתנהגויות שליליות וכו'.
רחל באה מנקודת מבט שהדיבור השוטף קיים בתוך המטופל, צריך רק לחפש אותו מכל הכיוונים.
לרחל יש סבלנות והיא מנסה להעביר את הסבלנות גם למטופל ואו להוריו כדי שנגיע לתוצאות הרבה יותר מהירות ומוצלחות משהוא חשב בהתחלה.
זאת מכיוון שפעמים רבות מטרת הטיפול מוטעת, מחפשים את סילוק הבעיה במקום להכיר בה ולמצוא דרכים כדי לשפר את המצב ולהגיע לתוצאה הרצויה באמת
האמונה וההבנה של רחל לגמגום היא באה מהצד הפסיכולוגי ומהשיטה והחשיבה האוליסטית שהגמגום בא מה"לא נאמר" הסוד שאסור להגיד:
"אני כ"כ רוצה להגיד אבל אני עוצר כי יש סוד שמלווה אותי, רוצה להגיד ולא אומר, רוצה להגיד ועוצר. "בוודאי כל זה בתת מודע.
הדבר הזה רחל ראתה אותו אצל המון נערים, מבוגרים שבכלל לא היו מודעים לאיזה סוד שהיה אצלהם בתוכם ונגלה עם החיפוש ושיחרר את הדיבור.
בחיפוש תמיד עם המטופל אנחנו מוצאים את כל ההתנהגויות והרגשות של המטופל עם הגמגום שיש לו.
הסוד הגדול שיש בתוכו ושמפריע לו כל הזמן זה -"אני לא רוצה שידעו שאני מגמגם!"
אפילו שמאד קשה להסתיר, המחשבה והרגש תמיד מפריעה להם.
אנחנו חוזרים לתוצאה שצריך להסכים עם המציאות ולא להלחם, לדעת שהיא קיימת ולהסכים שהיא קיימת, לקבל את עצמו עם הדיבור שלו כפי שהוא ואז לשחרר אותו לעולם "שלום שלום ולא להתראות".
הוא צריך לקבל את עצמו ולאהוב את עצמו עם הדיבור שלו כפי שהוא כדי להצליח לעזוב את הגמגום.
צריך לבדוק אם אין הפיכה פסיכולוגית ושהמח לא מרוויח מהגמגום ולכן כל השיטות עד עכשיו לא עבדו, לא היו פעילות.
שנים רבות של מחקרים לא הביאו לגורם אחד אבסולוטי לגמגום.
ההנחה היא כי אין גורם אחד אלא מספר גורמים.
ההיתכן וסודו של הגמגום טמון בסוד או מדובר בסיבה נוספת? האם אותו גמגום מטריד ומתסכל כל כך יכול לבוא כתוצאה מסודות טמונים אף מדורות קודמים ולהכנס גנטי לצאצאים וגורמים בלימה ומעצור למערכת הדיבור?
רחל מנסה מול המטופלים הרבים שלה לענות על השאלות האלה.
מה שברור הוא, כי הגורמים לתופעת הגמגום, שונים מאדם לאדם וכוללים מרכיבים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. למשל שאלת התורשה, עדיין נמצאה ללא מענה וקיימים כל מיני סקרים ודיווחים משפחתיים, אך התשובה היא עדיין אינה חד משמעית. הטיפול המקובל בגמגום, הינו קונטיבי-רגשי, טיפול יחידני, טיפול משפחתי או קבוצתי, טיפול ע"י ייעוץ להורים וכמובן הדרכה של קלינאי תקשורת. ישנם ילדים רבים וכן מבוגרים, הסובלים מהפרעת גמגום. השיטה הטובה היא לגרום להם לשכוח ממה שהם יודעים על דיבור ולהתחיל טיפול בגמגום הנעשה באמצעות נשימות נכונות, הגייה של אותיות, מילים ולאחר מכן משפטים שייאמרו ברצף באמצעות תרגול נכון בשיטות הנכונות.
מנסיון רב בטיפול בגמגום רחל הגיעה למסקנה שצריך לתקשר ישירות עם המח, בצד הרגשי והתפקודי ולהגיע איתו למסקנה על שינוי בהרגלים וקבלה של תכנון מחדש.
באבחון או בטיפול הראשון רחל כבר נותנת לו את השיטה ואת הטיפ הטוב ביותר בשבילו לדבר שוטף זה כבר נותן לו אומץ להמשיך ואמונה שאפשרי להצליח.
צריך לדעת שמהילדים הגדולים, נערים ומבוגרים יש אפשרות שעברו שנים של טיפולים ומגיעים למטפל נוסף עם כבר הרגשה מראש שעוד אחד וזה לא יצליח – יאוש מוחלט!
אחר שנתנו לו את הקצב הנכון ומדבר שוטף בקליניקה מחפשים את כל האפשרויות לתסכול מול מי יכול להלחץ בדיבור שוטף. ועובדים על המציאות.
תמיד בחיפוש אחר סודו של הגמגום, רחל מנסה ברצונה לנטרל את כל השורשים שגרמו לגמגום, להחזיר את הבטחון העצמי של המגמגם מול היחסים התקשורתיים, רחל משלבת את הטכניקה של קלינאית תקשורת עם ראיה אוליסטית וגלובלית שעובדת על הצד הרגשי והגופני ועל יכולת תקשורתית דרך תגובות המח. רחל מביאה טיפים מיוחדים בהתאמה לכל אחד, לכל אופי ולכל רגש ולכל יכולת.
בזמן הטיפול יש לזהות רגשות ורגישות, יש ללמד אותם מה הקשר בין הדיבור הרגיל לדיבור המגומגם.
יש לצמצם את הפחדים והחוסר הבטחון מול לחץ תקשורתי, שינוי אורך הדיבור וההרגלים והתנהגויות שליליות וכו'.
רחל באה מנקודת מבט שהדיבור השוטף קיים בתוך המטופל, צריך רק לחפש אותו מכל הכיוונים.
לרחל יש סבלנות והיא מנסה להעביר את הסבלנות גם למטופל ואו להוריו כדי שנגיע לתוצאות הרבה יותר מהירות ומוצלחות משהוא חשב בהתחלה.
יש להתחיל בטיפול כבר ברגע שמתחילה תופעת הגמגום ולא לחכות. החשיבות של טיפול זה, הינה למנוע השלכות רגשיות והסתבכות. גם אם הטיפול אינו פותר את בעיית הגמגום במאת האחוזים הוא יוכל לשפר את איכות החיים בקרב המגמגמים. התופעות שניתן לראות הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים שלא טופלו בגמגום הינן דילוג על מילים, בליעת מילים ועוד. לילדים מתפתח חוסר ביטחון בקשר לדיבור שלהם ותחושה של כישלון מה שלבטח אינו רצוי ולכן כדאי להגיע לקלינאית תקשורת ככל המוקדם, כך שתתחיל לסייע בטכניקות ובהדרגה לדיבור שוטף וחלק באמצעות שיטות שונות.
במידה ויש כאלה שסבורים כי גמגום הינה בעיה פסיכולוגית או נפשית, זוהי טעות מושרשת. אנשים הסובלים מגמגום, מפתחים בעיות רגשיות על רקע הגמגום בלבד ולא בגלל שהם מגמגמים בשל תופעה של בעיה נפשית, כך שזה בדיוק ההיפך. למשל גמגום בקרב ילדים, הוא זה שלמעשה יוצר בעיות רגשיות ולא הבעיות הרגשיות הן אלה שיצרו את הגמגום. מומלץ לפנות לקלינאי תקשורת העוסק שנים בתחום ואף פיתח שיטות שהוכחו כמוצלחות בטיפול בגמגום. אחת מקלינאיות התקשורת המוכרות בתחום הינה רחל חזן שהיא בעלת תואר מאוניברסיטת ליאון שבצרפת ועוסקת שנים רבות בתחום, כאשר החלה לעבוד עם הגעתה לארץ לפני 20 שנה בביה"ח שערי צדק במחלקת אף אוזן גרון במחלקת השיקום.
רחל עסקה שנים בחיפוש אחר גורמים להפרעות הקול ובפיתוח טכניקות הוליסטיות העוזרות בטיפול בגמגום היום היא בעלת קליניקה משלה בירושלים והשיטה שפיתחה הביאה לתוצאות נפלאות.
"שליטה עצמית ושינויים התנהגותיים הם אלה שיהפכו את המגמגם לאדם המדבר רגיל לרוב ולעיתים מגמגם קלות…"
שארל ואן ריפר
האתר עוצב ונבנה ע"י web4all הבית הישראלי לפרסום באינטרנט
